רשלנות רפואית: איך יודעים אם יש עילה לתביעה ומה צריך לבדוק

מהי רשלנות רפואית מבחינה משפטית

רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא, אחות או מוסד רפואי פעלו בצורה שסוטה מרמת הזהירות שמצופה מאיש מקצוע סביר באותו תחום ובאותן נסיבות. הרפואה אינה מדע מדויק, ולכן גם טיפול שבוצע כראוי יכול להסתיים בסיבוך.

כדי שתהיה עילה לתביעה, צריך בדרך כלל להראות שלושה דברים:

• שהייתה התרשלות, כלומר סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל
• שנגרם נזק, למשל פגיעה גופנית, החמרה במצב או אובדן הכנסה
• שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק

דוגמאות נפוצות למקרים שנבדקים

מקרים רבים שנבדקים נוגעים לאבחון שגוי או מאוחר, למשל מחלה שלא אובחנה בזמן למרות סימנים ברורים. מקרים אחרים קשורים לטעויות בניתוח, למתן תרופה שגויה, לזיהומים שנגרמו בשל אי שמירה על נהלים, או למעקב לא מספיק אחרי הריון ולידה.

רשלנות יכולה להיות גם במחדל, כלומר בדבר שלא נעשה: בדיקה שלא הוזמנה, הפניה שלא ניתנה או תוצאה חריגה שלא טופלה. גם מחדל כזה נבחן לפי מה שהיה מצופה מרופא סביר באותן נסיבות.

כל מקרה נבדק לגופו. העובדה שהתוצאה קשה אינה מספיקה, ומנגד גם תוצאה שנראית קלה יחסית יכולה להצדיק תביעה אם ההתרשלות ברורה.

הסכמה מדעת: עילה נפרדת

לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, לפני טיפול רפואי יש לקבל את הסכמת המטופל לאחר שקיבל מידע מספק על הטיפול, על הסיכונים ועל החלופות. זו נקראת הסכמה מדעת.

אם לא הוסברו לכם סיכונים מהותיים, ייתכן שקיימת עילה גם כאשר הטיפול עצמו בוצע כראוי. בתי המשפט הכירו בפגיעה בזכות של אדם להחליט בעצמו על גופו כנזק בפני עצמו.

התיק הרפואי וחוות הדעת

הצעד הראשון בבדיקת המקרה הוא השגת התיק הרפואי המלא. לפי חוק זכויות החולה, אתם זכאים לקבל את המידע הרפואי שלכם, ומומלץ לבקש את כל החומר מכל המוסדות שבהם טופלתם.

כדי להגיש תביעה בגין נזק גוף נדרשת בדרך כלל חוות דעת של רופא מומחה, שתסביר מה היה הטיפול הראוי, במה הטיפול שניתן סטה ממנו ומה הנזק שנגרם. עורך הדין בוחן את התיק יחד עם המומחה, ורק אחרי הבדיקה אפשר להעריך אם יש בסיס לתביעה.

חשוב גם לרשום לעצמכם, כמה שיותר מוקדם, את השתלשלות האירועים: מתי פניתם, מה נאמר לכם ומי היה נוכח. הזיכרון נחלש עם הזמן.

מה הפיצוי יכול לכלול

כאשר מוכחת רשלנות שגרמה לנזק, הפיצוי נועד להחזיר את הנפגע, ככל האפשר, למצב שבו היה אילולא הפגיעה. הוא נקבע לפי הנסיבות של כל מקרה, ויכול לכלול רכיבים שונים:

• הפסדי הכנסה בעבר ובעתיד
• הוצאות רפואיות, טיפולים ותרופות
• עזרה וסיעוד מצד אחרים, כולל עזרה של בני משפחה
• התאמות בדיור או בניידות
• כאב וסבל ופגיעה באיכות החיים

גובה הפיצוי תלוי בחומרת הפגיעה, בגיל הנפגע, בהכנסתו ובהשפעה של הפגיעה על חייו. לכן אי אפשר להעריך אותו מראש בלי בדיקה יסודית של התיק ושל חוות הדעת הרפואית. גם כאן תיעוד מסודר של הוצאות ושל השינויים בחיי היומיום חשוב מאוד.

כמה זמן יש להגיש תביעה

תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין, כולל רשלנות רפואית, היא בדרך כלל 7 שנים. במקרים שבהם הנזק התגלה רק לאחר זמן, המועד עשוי להיספר מיום הגילוי. אצל קטינים, למשל במקרים של פגיעה בלידה, המועד נספר בדרך כלל מגיל 18.

למרות התקופה הארוכה יחסית, כדאי לפעול מוקדם. בדיקת התיק והכנת חוות דעת לוקחות זמן, ועדיף שהראיות יהיו טריות. אם אתם חושדים שנפגעתם מטיפול רפואי, כדאי להתייעץ עם עורך דין העוסק ברשלנות רפואית.

שאלות נפוצות

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה יש לקבל ייעוץ פרטני.